היכן הם הימים
בם נשאתי נאומים,
חוצבים רועמים
כמשברי ים הומים.
להיכן חמקו לילות
בם נערות עוללות
בתולות ? אולי בעולות
רודפות היו בשמלות...
ועכשיו ?!
שעות של מחשבות
עם העט ביד,
לביטוי כשמעיבות
על הקיר (...) מיד.
דקות של תהילה
עד כדי בחילה
שמא כאן מעילה
טפח או מחצה מגלה,
והשניות מתארכות,
והדמעות מלוחות ,
על שפתי נמרחות,
צורבות רוצות למחות,
על יובלות ושמיטות
שנים כה מעטות
ירחים במיטות
במועדים ושבתות
פתע הפכו לימים
או לילות רדומים
שעות, רגעים עגומים
דקות, חלקיקים דומיים
האם תם בי הכח
לזכור או לשכוח
לנבול או לפרוח
לנקום או לסלוח
לבכות או לשמוח
לשוב ושוב לברוח
הכתה במפרשיה רוח
מותירה אותי גונח
וליבי כבבריח
לאן אוכל לברוח....
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה