האם תם בי הכח...

היכן הם הימים
בם נשאתי נאומים,
חוצבים רועמים
כמשברי ים הומים.

להיכן חמקו לילות
בם נערות עוללות
בתולות ? אולי בעולות
רודפות היו בשמלות...

ועכשיו ?!
שעות של מחשבות
עם העט ביד,
לביטוי כשמעיבות
על הקיר (...) מיד.

דקות של תהילה
עד כדי בחילה
שמא כאן מעילה
טפח או מחצה מגלה,

והשניות מתארכות,
והדמעות מלוחות ,
על שפתי נמרחות,
צורבות רוצות למחות,

על יובלות ושמיטות
שנים כה מעטות
ירחים במיטות
במועדים ושבתות

פתע הפכו לימים
או לילות רדומים
שעות, רגעים עגומים
דקות, חלקיקים דומיים

האם תם בי הכח
לזכור או לשכוח
לנבול או לפרוח
לנקום או לסלוח
לבכות או לשמוח
לשוב ושוב לברוח

הכתה במפרשיה רוח
מותירה אותי גונח
וליבי כבבריח
לאן אוכל לברוח....

שמעתי משהו על שביתת הרשויות ?

אם דרכם של בריות

מאז שנות דור

תריסר סבובי מחוג

לספור בעמלם

רק בהותירם ששה

או ששת, ימים

בשפת עם

בלשון כולם

אחר יגע, יזע, עמל

בצד מאובק בגדם

או בגדיהם כמקובל

השירו גרגרי חולם

שבת שבתון שבתו

זבד מזובד זבדו

פיללו בתפילה ופלפול

גאולים לצור גאלם

דור חלף צלח

ברישומי דפי העבר

דפים הצהיבו מיושן

חותמם נותר לעולם

הבדל פעוט נוצר

בהיפוכו של חותם

או העברתו מיד ליד

או שחתמו בתחילת גווילם

ככה או כך

נהפכה קערה

ששה ואחד התערו

ושוב חולקו בפעולם

את הששה נטלו החותמים

לשבות מיום השביתה

זכר ליציאה מארץ

בה אוכזרה גלותם

וביום האחד שבת

כי כן טבוע הוא

מששת,

לבל ירדו לשאולם

ירדו למחתרת דנים

היאך להעביר יום

בו מלאכה אסור

אך יחידי בגמולם

לבסוף קם חכם

בעצם נשאר לשבת

רק הגביה קולו

וועדת חכמי חולם

יקימוה ביום שביעי

כחלק מפרוייקט עבודתם

בה יפתחו טנא

יציעו (לא מיטתם...) ממרכולם,

וסחורתם תכלול דיון

על עתיד שקט יותר

שביתה לתועלת הכלל

ובזה נחסך חילולם

שמא יבוא יום

ויהפכו שמיטה עם ירח

או יובל עם סרח

ואז ינומו כולם לעד.....

שמא....

סיפור אהבה עצוב

הפעם הרשומה לא תכלול יותר מכמה מילים, פשוט כל מילה מיותרת...
לשמוע ולהצטמרר...

  :

מהי כמיהה

כמה שאתם מכירים את חיבתי למקוריות, עדיין קורה שאני מרגיש צורך בלתי נשלט לפרסם פוסט חמוד שהגיע ממקום אחר.... אז הפעם אתם יכולים להבין לבד שזה קרה, ולא, לא הצלחתי לשלוט בזה, ממש לא, זה גדול ממני...

אז אם אתם תוהים במה מדובר, הקטע הבא הוא העתקה מושלמת עם שימוש כפול ב-ctrlim...מקיר הפייסבוק של אחת שאי אפשר להמליץ על שום פרסום שיצא מתחת ידה כפרסום נחמד או מעולה, וזאת מהסיבה הפשוטה שאין פרסום אחד (לפחות בנתיים, מהיום שהגשתי בקשת חברות ועד היום....ודרך אגב מדובר בתקופה של קצת יותר מיומיים...) שאינו חורג מגבולות הנורמה בין במקוריות שלו בין ביצירתיות שלו, ובין בצורת הכתיבה המדהימה כל צופה....טוב, תחסכו ממני את כל זה ופשוט תנו לי לתת לכם קישור קטן לקיר של האחת והמיוחדת הזו -  Sarit Barel‎ 

טוב, אחרי כל ההקדמות האלו אז הנה הפרסום המיוחל:

מהי כמיהה..
שמש נקלעת בין ים לשמים ,
טובלת מכחול בגלים מציירת אדום וכתום עזים,תכלת וטורקיז בהיר.
השמים נצבעים בצבעים שלי, צבעי האהבה..
שמש לוטפת ממלאת את נשמתי,
ליבי ענה לרוח עלה בי געגוע,
עצרתי רכבי ואת הזמן לצד הדרך,
פסעתי על קו החוף,חולצת נעליי נזכרת בימיי היחפים,
בעת בה הגשם ירד כמו הבטחה על חיי,
הרוח אז ליטפה אותי באהבת אם משילה מעליי עלים מיותמים, מעלה אביב על חיי,
אישוני התרחבו למראה המפעים של הפריחה,
בעת ההיא כלום לא יכל לי ,תפילה פנימית היתה שגורה בפי
ושער נפתח ובו פסעתי צועדת בבטחה.
שנים נתנו אותותיהן,צבעי הזמן צבעו את חיי מבשילים אותי מכינים אותי לבאות,
הופכים את לילותי ואת ימי ...שעות אבודות חקוקות בלוח חיי,
לעיתים הים בי גאה מעצים את כל כולי בתשוקה,בכח,באמונה,
לעיתים באו גאות ושפל מנמיכים ומגביהים את רוחי
מצניעים אותי,מקפלים אותי..
פסעתי אז בין שתיקות עלומות,והייתי כאחד האדם.
קריר בחוף ,צינת הערב מאיימת לרדת אחרוני האנשים אוספים את חפציהם ומתקפלים לחייהם,
נשכבתי על החול הרך ידי מטיילות חופנות את החול ,
תלתלי נקברים בחול הלח,
פניי אל השמיים בהם השמש אט אט נשכבת לתנומת הלילה,
עצמתי את עייני מדחיקה מחשבות..הגלים האלה הזכירו לי גם את אשר לא אבד לי מעולם ,ואת מה שרציתי לשכח .
אוקיינוס שלם של מחשבות, אוקינוס של מילים .
גלים שהזכירו חלומות שנבראו בתוכי גדלו בבטני כ-עוברים קטנים המבקשים לקרום עור וגידים ,
לצאת לאויר העולם ולהיות..
חלקם כבר התגשמו וחלקם עוד עתידים ..
טעמה של ההחמצה הוא המר שבטעמים האכזבה היא אחותה הבכורה ושתיהן בנות לאביהם הכאב.
תעלומות חיי והשער הזה שנראה למרחוק הם עתידי,
וכמו פעם מבקשת אני לפסוע בו ,בשתיקות הכי עלומות אני עדיין מחכה לך לאחוז בך אהבתי
כי אי שם את מונחת ..בשבילי מלאה ביופי ורכות ,אהבתי.
מוקדש לשרון שהכמיהה בה היוותה השראה עבורי .
היא שם ממתינה לך...

(ואל תשאלו אותי בבקשה, מה הקשר של תמונה זו לכמיהה, תשאלו את גוגל....או ליתר דיוק את 'Google Images'....)

האם יש מחשבות חדשות ???

רבו עלי מחשבות
מבבלוג לבטאותם
עמקו ממני תהומות
איני חש בהם ממרחקם

סבבו אותי כבמחול
לא נגעו בי כלל
רק התמידו בהציקם
לטרוד נפשי לכלותה

היכן היו עד היום
האם שבויים בתוכי
ועל מה ראו לצוץ
ברגע אין חושבין

שמא טרם נולדו
או הבשילו מביכוריהם
רק עתה נבטו
להרהורים בשמותיהם

האמנם קיימת לה
תובנה בלתי נראית
אשר מעולם לא הגה
בה אדם באמת

או שכולם צפויות
מרחפות מייחלות
ליציר כי יאמצם
ברום או דלות שכלו

ואין מחשבה
אשר לא נחשבה
אם לא ממש
לפחות בקירבה

אם כן למה לי לקשור
כתרי שווא
או בכלל להרהר
בקיים כבר מאז

ובכלל מדוע
נשתמר לו המח
אם בעיבוד נתונים
או באיסופם יעודו

גם אם מחר
אמצא לי תשובה
אין זה חידוש
רק נבירה

ומה טעם
אכביר במילים
מימי קדם נאמרו
בהבנות שונות הוגו

רק לשתוק
נותר לי כעת
לעצור מחשבות
בנסיון להאט

עד שאחיה
במחשבה חלקה
סוג של בהייה
לא אומרת דבר

אך גם אז אמצא
שחשבו זאת קודמי
אפס כי לא עשו
עם כך דבר...