אבל כבד עשי לך...

 

דמעת העין
טרם יבשה
גם לא תיבש
על גזירת כליון. 

והדמעות,
לנהר תהפכנה
נהר של יגון
באי של שכול.

והנהר ישטוף
יכבה להבות
אך לא את הצער
והאימה על פנים

שלנצח יחקקו
בתווים של אש
תווים בלי ניגון
אף לא של קינה...

והרטט יניע
את להב החרב
שלעולם כבר
לא תחדל מצרוב.

רק האפר
יישאר דומם,
בצנצנת
גחלים לוחשות

וכשישוב השקט
בהר לשרור
זעקות יחתכוהו
יפלחו מקפיאות.

צווחה של עול
בימים, ש-'שמע'
טרם הספיק לצעוק
ונדם.

או שניסה
אך אבחת יללה
חנוקה, חלושה
את גרונו ניסרה

רק צוואה
דאג לחקוק
על גוויל חרוך
שעוד ייזכר לימים

ובצוואתו דם
ונפש אמיצה
ידים קטועות
בלא גוויה/שלוחות לפנים

מסירות ואומץ
לבלי חת
גבורה עילאית
בלי קץ

והעין תמשיך
דמעה להגיר,
הנהר יגדל
יעלה על גדות

ועימו העצב
במימדיו העצומים
בשאול אכזר
את העולם יטביע...

כי רק לידה
מחדש תצליח
אולי להשכיח
את זוועת התהום

בינתיים ---

לא נחדל מלחשוב
לא נפסיק לצרוח
לא נניח דעתנו להסיח
לא ניתן לחדש להשכיח
רק נתחיל לקוות
לאור קטן שיבקיע
קורטוב חיוך שיופיע
צוהר מועט שיבטיח
ניצוץ זעיר שימחה
דמעה אחת מים
אולי גם שנים
מי יודע....

שריפה, אחים שריפה !!!

נראה כי אין מתאים כאן יותר מהשיר הבא:

לשמיעת השיר לחץ כאן

העיירה בוערת / מילים ולחן: מרדכי גבירטיג / עברית: אברהם לוינסון

אחים, שרפה! שרפה!
עירתנו בוערה כולה,
בה רוחות שחורות יסערו,
להבות חרבן יבערו,
עקבותיה לא נשארו,
היא עולה באש,
ואתם חובקים ידיים
בלי להושיט עזרה,
בלי כבות את אש הלהב,
אש העירה.

אחים , שרפה! שרפה!
קרובה, חס וחלילה, השעה,
כי הלהבות יתמידו,
את כולנו פה ישמידו,
רק שרידי קירות יעידו
מה שפה היה.

ואתם חובקים ידיים
בלי הושט עזרה,
בלי כבות את אש הלהב,
את העירה.

אחים, שרפה! שרפה!
רק בידכם בלבד היא העזרה.
חיש הושיטו יד אוהבת
והצילו מהמוות,
בדמכם כבו שלהבת,
חיש כבו בדם.
מרחוק אל תעמדו,
כי האש עולה.
אל נא תחבקו ידיים,
השרפה גדולה!

דם, אש, תמרות עשן...

ד - ם

ו - א - ש

ו - ת - מ - ר - ו -  ת     ע - ש - ן

ואין יותר מילים.....