כשאני עוצם את עיניי ניצבות מולי הדמויות, רחוקות, עמומות ומטושטשות.
בעבר הן היו בני אדם, אך בהווה הכואב הן רק זיכרונות, כואבים וצורבים.
למראהן אני מזיל דמעה, שהופכת לבכי מיוסר, מרוסק ושברירי.
ובחלום הן מדברות אלי, למרות שהן רק דמויות. אך איני מצליח לשמוע את קולן, אולי רק הד מרוחק. אני עונה להן בחזרה ללא מילים, כי אין תשובות, רק כאב מיותם ועמוק. כאב שלא יישכח או יגליד לעולם, כאב של נפילה בקרב. כאב של מוות ושכול.
אפשר לראות בעיניהן את הגבורה ואת האומץ שבחייהם לא כולם ראו, עכשיו זה גלוי, כי דמויות אינן לובשות בגדים, ובחלומות אין סודות.
לדמויות לא קר, וגם לא חם. הדבר היחיד שהן עוטות על עצמן הוא המסירות והנחישות. לדמויות גם אין רגשות, הן מביטות בי ואני יודע שהן קוראות את מחשבותי, חודרות אל לבי השותת. אילו רק הייתי יכול להתקרב, לשמוע את מילותיהן, את לקחיהן, ואת צוואתן. אבל זה רק חלום, והדמעות חוסמות את הראיה, ממלאות את המרחק שביני לבינן, מונעות ממני מלהתקרב.
אין לי דרך אחרת, אני מוכרח להקשיב לנימת ההד, ולנסות להבין את שברצונן לומר. החלום ארוך, והדמעות ממשיכות לזלוג, לוקח לי זמן להבין שצוואתן אינה יכולה להיכתב, ואף לא להיאמר. היא כוללת תחושות ורגשות שברצונן להעביר. תחושה של גאווה לאומית, אמונה בצדקת הדרך, אומץ לב ומסירות נפש. זו צוואה לדורות, לאהוב בלי לחדול, לתת בלי סוף ולהרגיש שלא נתנו אלא קיבלנו, להקריב את עצמנו לערכים שבהן אנו מאמינים, לחיות על פי האמת הפנימית לא לתת לדברים חיצוניים לערער את אותה האמת ולהכתיב את חיינו, ללמוד להכיל יותר, להבין יותר, להרגיש את האחרים, כאילו הם חלק מחיינו ממש, ולא רק פסיפס שנועד לגוון אותם.
כשהכרה זו מחלחלת אל ראשי אני רואה את הדמויות מהנהנות, מאשרות שאכן לכך התכוונו. דמויות לעולם אינן מחייכות, אבל היום אין כללים. אני מצליח לזהות בדל של חיוך למרות הערפל. הבעה של שביעות רצון.
עם השחר אני פוקח את עיניי, מתעורר מהחלום, ומוצא את פניי רטובות לחלוטין מן הדמעות המלוחות שעדיין חמות. אני מסיק מכך שזה לא היה חלום. אלו היו מחשבות. תובנות. הרהורים. על התחלה חדשה, על דרך חיים שונה, מבט אחר לחיים החולפים, ועל מה שנשאר מהן באחריתם.
אני מנגב את הדמעות, ואוצר אותן אל ימים אחרים, בו העצב יחלוף והתובנות יטבעו במציאות שדרכה להשכיח. ככה אזכור תמיד את הדברים, ואשתדל לנהוג על פיהן טרם יהיה מאוחר.
במותם ציוו לנו את החיים, יהי זכרם ברוך !
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה