וכמו ספינה עוגנת
וחבל רופף קושרה,
כמו אם גוחנת
אל פעוט חולה, שבורה.
הסהר מביט בחמלה
אל שינה מתרחקת,
תיכף חמה עולה
והעירנות עודה דוחקת.
כוכב זעיר בלתי נראה
זע מעט בדממה,
בצלליו שוקע, לֶאֶה
ובנפילתו יוצר גומה.
האם תמו התקוות - האם נמוגו מחשבות
אלו המעיבות - שבלחש משיבות
מכסות העקבות - ובלב שם מציבות
בעצב מגיבות - סוטרות הן כואבות
או שמא יום חדש יפציע - קרן אור יציע,
חמה תופיע - נפש מיגון ומשכול תושיע,
בקול רעש גדול תריע - ועימה ששון יגיע,
כאב עמוק תרגיע - ובקול שליו תודיע:
בוקר טוב !
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה