מכת חושך

חול המועד פסח תשע"א,
המקלדת עצובה, מפיקה כמה צלילים נוגים...

וברגע של בדידות
עם החושך בעינים
ואוניית מפרשים בדרכה
אל אי של שקט

ועפעף הממאן
להיסגר מעצמו
כמו חוד חנית
אשר את נדנה קורע

ובהבזק של רגע,
מבט מהיר
רפרוף של מחשבה
וכוכב מרצד...

הן אין איש
שלא ראה מימיו
שעה זו ודומתה,
אז על מה הכאב ?

היום זה אני
מחר זהו/זה הוא
וכדור הארץ
יתמיד במרוצתו...

מילים נוגות של לילה אפל, לא נורא, זה יעבור עם הגיל, ועוד יותר עם השעות...

חג שמח !